עצות מועילות במסגרת טיפול

 

- בחירת מטפל – עדיף לפנות למטפל נגיש, ולהמנע מחיפוש אחר מטפל מיוחד. שיקולים כמו: מין המטפל, האסכולה הטיפולית, ואף מקצועו (פסיכיאטר, עובד סוציאלי או פסיכולוג) עשויים להיות רלוונטיים, אולם כל טיפול מתחיל באבחון מקצועי, המקדים את הטיפול עצמו, ואח"כ ניתן לשקול האם נחוצה פניה לגורם טיפולי ספציפי.

- טיפולים קודמים – אם היית בעבר בטיפול, גם אם לא היית שבע רצון מתוצאותיו, חשוב ליידע על כך את המטפל, הואיל וזה עשוי לתרום לטיפול. לא יווצר קשר בין מטפלים, אם המטופל לא מאשר זאת בחתימתו.

  - נשירה מטיפול – הרגשת אכזבה, ולעתים החמרה בסימפטומים שהביאו לטיפול, עלולים להביא לרצון להפסיק את הטיפול. חשוב להמנע מהחלטה חפוזה על עזיבת טיפול, ולברר זאת בטיפול עצמו.

  - הכנות – מטופלים רבים עסוקים בדאגה מה "להביא" לטיפול, על מה לדבר בשיחות, מה חשוב ומה מיותר. מחקרים רבים מצביעים על כך, שספונטניות מקדמת את מטרות הטיפול יותר מתכנון מאולץ.

  - השפעות טיפוליות שליליות – עלולות להיות בעיקר כשניתן טיפול לא מתאים, או ע"י מי שאינו מוסמך לכך. טיפול נפשי הוא מיומנות מקצועית, הדורשת הכשרה והסמכה מקצועית. חשוב לפנות למקום שמעסיק רק עובדים מקצועיים ומוסמכים.

  - סיום טיפול – הטיפול יסתיים בשלב בו הושגו המטרות באופן אופטימלי. בחלק מהטיפולים, כגון טיפול קצר מועד, יוגדרו מראש משך הטיפול ומועד הסיום.

תהליך הפרידה הוא שלב טיפולי בפני עצמו, בו מבררים את הקשיים הכרוכים בסיום הקשר הטיפולי, מסכמים את התהליך הטיפולי כולו, ומתייחסים לעתיד.